למה אנחנו גורמים לתנורי החימום של השירותים לעבור מבחנים קשים
בואו נהיה כנים: השירותים הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדי מים רבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ושינויים תמידיים בטמפרטורה – מקור קיצוני לחום גבוה. אם התנור לא נבנה כראוי, החיבורים שלו נהרסים, החוטים חומצות, והמכשיר פשוט נהרס.
אנחנו לא אוהבים לנחש האם העיצוב של המכשיר “מספיק טוב”. לכן אנחנו מבצעים על כל להבת האינפרא-אדום שלנו בדיקות של חשיפה לחום וללחות. בעצם, אנחנו מנסים להרוס אותם לפני שהם מגיעים לבית שלכם.
המבחן של “חדר האדים”
אנחנו שם את המכשירים בחדר שנראה כמו חדר אמבטיה עם לחות גבוהה במיוחד. זה לא רק ריסוס קצר של מים – אנחנו מעלים את רמת הלחות ומשנים את הטמפרטורה כדי שהלחות תחדור לכל סדק ופער קטן.
זהו המבחן האמיתי לרמת החוסן של המכשיר – IP44. במילים פשוטות, IP44 אומר שהמכשיר יכול לעמוד בפני חומרים שגדולים מ-1 ממ, ויכול לעמוד בפני טיפות מים מכל כיוון.
אנחנו מחפשים בעיקר “חדירה של לחות לתוך המכשיר”. זו דרך עדינה לומר שאנחנו בודקים האם הלחות יוצרת מעין “גשר חשמלי” במקומות שלא צריך. אם החיבורים של הצינורות או החוטים אינם מושלמים, המכשיר עלול לגרום לקצר חשמלי. וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים שיקרה במעבדה – לא בשירותים שלכם.
התמודדות עם החום
להבות האינפרא-אדום נהיות חמות מאוד. כשמשלבים את החום הזה עם חדר לח, נוצרת ערפל על החלקים הקרים של המכשיר. זה גורם לנזק חמור למערכת.
אנחנו עוקבים אחר התרחבות והתכווצות החיבורים של המכשיר במהלך המבחנים האלה. אם החיבורים נשברים או מתכווצים אפילו במעט, המכשיר אינו עומד בתנאי הלחות.
הקונסטרקציה
הבעיה היא שחומרים אמיתיים לעמידות בפני מים תופסים מקום. כדי שהמכשירים יהיו עמידים באמת, אנחנו משתמשים בחומרים עבים יותר ובחיבורים איכותיים יותר.
האם זה גורם למכשיר להיראות גדול יותר? כן. אתם מאבדים את המראה ה“דק” של המכשיר. אבל אנחנו מעדיפים לתת לכם מכשיר שעבה בכמה מילימטרים, מאשר מכשיר שנראה יפה אך נהרס לאחר שישה חודשים של שימוש. מכשיר יפה שלא עובד הוא פשוט חתיכת מתכת חסרת תועלת על התקרה שלכם.