למה רוב מחממי החצר החשמליים נהרסים (ואיך תיקנו את זה)
בואו נהיה כנים: רוב מחממי החצר החשמליים נועדו לעבוד בתנאי מזג אוויר אידאליים, שבפועל לעולם לא מתקיימים. הם עובדים טוב עד שמגיעה קצת ערפל או גשם קל – ואז, בום, הרכיבים החשמליים נהרסים או החוטים נקטעים. זה מעצבן, ובדרך כלל זה קורה בגלל שהלחות מגיעה למקומות שבהם היא לא אמורה להיות.
החלטנו להפסיק לייצר מחממים שפוחדים מהטבע.
המאבק נגד הערפל
הבעיה עם אוויר לח היא שכאשר המחמם נדלק וכבה, נוצרת ערפל על גבי הצינורות של המחמם. ייתכן שתראו זאת כערפל קל, אך הלחות יוצרת “נקודות חמות” על הזכוכית. כאשר המחמם מגביר את החום במהירות, נקודות אלו עלולות לגרום לשבירת הזכוכית.
זה לא נעים. כדי למנוע זאת, עיצבנו מחדש את מערכת האוורור והוספנו חומרי חיבור מיוחדים. כך הלחות לא נאגרת, והזכוכית נשארת שלמה, והחום נשאר יציב.
שמירה על הרכיבים הפנימיים יבשים
מים וחשמל הם שילוב גרוע. כולנו ראינו את אותם מחממים זולים שנהרסים מיד כשיורד גשם.
פתרנו זאת על ידי שימוש בחומרי חיבור מדויקים ובחומרים הידרופוביים על החיבורים – בעצם, חומרים שמרחיקים את המים. כך החוטים הפנימיים נשארים יבשים, ואתם יכולים ליהנות מהמחמם בלי לדאוג שכמה טיפות גשם יהרסו אותו.
האיזון הנכון
אי אפשר פשוט לאטום את המחמם בתוך קופסה פלסטית. אם תעשו זאת, הרכיבים החשמליים יתחממו יותר מדי, והמערכת הבטיחותית תכבה את המחמם.
זה דורש איזון מסוים. השקענו הרבה זמן בהחלטה היכן למקם את פתחי האוורור. מיקמנו אותם כך שהרכיבים החשמליים יוכלו להתקרר, אך הגשם לא יוכל לחדור פנימה. רק תזכרו: אם תמקמו אותם במקום קטן לחלוטין, ללא זרימת אוויר, הם עלולים להתחמם יותר מדי ולגרום לכיבוי המחמם. תנו להם קצת מרחב לנשימה.
מה זה אומר עבורכם בפועל
בסופו של דבר, זה אומר שהמחמם שלכם יחזיק מעמד. מכיוון שהרכיבים הפנימיים לא נפגעים מהגשם בכל פעם שמדליקים את המחמם, אין צורך לחפש חלפים אחרי עונה אחת. פשוט חברו אותו לחשמל, הרגישו את החום, ושכחו מההיבטים הטכניים. ככה זה אמור להיות.