למה אנחנו מנסים להרוס את החיממים של החדרי אמבטיה (לפני שקונים אותם)
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם בעצם “חדרי עינויים” עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדי מים רבים, לחות גבוהה ושינויים תדירים בטמפרטורה – דברים שעלולים לגרום לתקלות במכשירים. זו סביבה אידאלית לכישלון של המכשירים.
אנחנו לא סומכים רק על כך שהחיממים שלנו יעמדו בתנאים האלו. אנחנו לא מנחשים – במקום זאת, אנחנו מכניסים אותם לתנאים של לחות וחום גבוהים, כדי לראות אם הם יצליחו לעמוד בהם.
המאבק נגד האדים
אדי המים הם סיוט עבור חיממים בעלי הספק גבוה. בחדר אמבטיה אמיתי, הלחות מנסה לחדור דרך כל פתח קטן – החוסמים סביב הבסיס, נקודות החיבור של החשמל, וכל מקום אפשרי.
אם אחד החוסמים נהרס, הלחות תגיע לצינור הקוורץ החם או לנקודות החיבור החשמליות. זה יגרום לתקלות. עלולה להתרחש חמצון, או גרוע מכך – קצר חשמלי שיפסיק את הזרם לכל החדר.
כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בבדיקות של לחות וחום גבוהים. אנחנו מדמים שנים של רחצות באדים, בתוך מספר שבועות בלבד. אנחנו חושפים את המכשירים ללחות וחום גבוהים, ואז בודקים אם החוסמים עדיין עובדים כראוי.
התמודדות עם ההתרחבות התרמית
יש גם את בעיית ההתרחבות התרמית. חשבו על זה: המכשיר עובר מטמפרטורת החדר לטמפרטורה גבוהה מאוד בתוך שניות בודדות.
ההתרחבות וההתכווצות התדירות יוצרות לחץ רב על החוסמים שבין הזכוכית למתכת. כשמוסיפים לכך סביבה לחה, הקורוזיה מתרחשת הרבה יותר מהר.
אנחנו מחפשים את נקודות הכישלון. אם המכשיר נהרס במהלך הבדיקה, אנחנו מפרקים אותו לחתיכות. אנחנו רוצים לדעת בדיוק למה זה קרה – האם החיבורים נהרסו? האם יש סדקים בצינור הקוורץ? אנחנו מוצאים את נקודות החולשה, כדי שאתם לא תצטרכו לעשות זאת.
האיזון הקשה
החלק הקשה הוא שאי אפשר פשוט לאטום הכל. אם החוסמים חזקים מדי, החום נשאר בסביבת הבסיס של המכשיר, וזה עלול לגרום לקצרים בחוטי החשמל. זו בעיה של איזון. על המכשיר להיות אטום למים, אך בו זמנית עליו לאפשר לאדים לצאת החוצה.
המטרה היא מכשיר שלא יגרום לזרם לצאת החוצה. ודאו שמערכת האוורור בחדר האמבטיה עובדת כראוי, כדי שלא יהיה לחות בסביבת המכשיר.